למה לא זהות ישראלית?

      המדינה הלאומית הוקמה במטרה לאפשר את הגשמת השאיפות הלאומיות של בני עמנו החיים בארץ ובארצות הפזורה. הזהות הלאומית של המדינה, הזהות הלאומית של אזרחיה והזהות האתנית של בני עמנו החיים בארצות הפזורה היא אחת, היא הזהות העיברית. הזהות הזאת היא אשר מייחדת אותנו, מאחדת אותנו, קושרת אותנו לשורשים ההיסטוריים והתרבותיים המשותפים.

      תהליך הקמת המדינה החל לפני למעלה ממאה שנה, כדי שבני עמנו למודי הסבל, האפליה, הרדיפות והפוגרומים בארצות הפזורה יוכלו לשוב לבית הלאומי ולהיות אדונים לגורלם באמצעות מנהיגים לאומיים, מוסדות לאומיים, צבא לאומי. בני עמנו בארצות הפזורה היו שותפים מלאים להקמתה, ובעצם הם אשר מרכיבים את רוב רובה של אוכלוסיתה אליה הצטרפו בגלי העליה השונים, והם עדיין מהווים את רוב עמנו, באשר, עדיין, רק מיעוט מבני עמנו חיים במדינה הלאומית.

      אכן, הזהות העיברית היא בת אלפי שנים, היא זהותם של מיליוני בני עמנו בארץ וגם של מיליוני בני עמנו ברחבי העולם אשר בזכות הזהות המשותפת זכאים "לחזור הביתה" אל מדינת ישראל, המדינה הלאומית העיברית, בתוקף חוק השבות. אכן, מדינת ישראל, המדינה הלאומית העיברית חייבת, לשם יציבותה ושלמותה, להיות מדינת כל האזרחים ולהאציל את זהותה הלאומית על כל אזרחיה.  למען המשך קיומה של המדינה הלאומית  העיברית  צריך  לאחד  את  שתי האמיתות  הנ"ל.  מובן,  שבמדינה  לאומית  דמוקרטית  של כל אזרחיה, חוק השבות תקף רק בגלל שהזהות הלאומית של המדינה ושל אזרחיה וגם הזהות האתנית של בני העם החיים בארצות הפזורה היא אותה זהות. זהות זאת היא הזהות העיברית, והתאזרחות האתניים העיברים הבאים לארץ היא "רפטריאציה"13)  ולא "הגירה". המצאת זהות לאומית ישראלית פירושה מחיקת זהותנו העיברית בת אלפי השנים שהיא המכנה המשותף המאחד בין בני העם אזרחי המדינה לבין בני העם בארצות הפזורה (כי זהותם האתנית של בני עמנו החיים בארצות הפזורה איננה זהות ישראלית), שלילת זכות העם העיברי למדינה לאומית משלו, ומבחינת אויבנו, גם שלילת היותנו עם.

      רעיון של זהות לאומית ישראלית משרת את האינטרסים של אלה השוללים את קיום מדינתנו ואת קיומנו כעם. חה"כ לשעבר עזמי בשארה, כן,  זה שהניח זר פרחים על קברו של פתחי שקאקי, מנהיג הג'יהאד האיסלאמי, זה שביקש מבאי וועידת בל"ד, מפלגתו, לעמוד דקה דומיה לזכר "השהידים" הפלשתינים שלחמו נגד מדינתנו והרגו בבני עמנו, זה ששיבח בוועידה את לוחמי חיזבאללה, אותו בשארה מסביר בראיונות לתקשורת בארץ ולתקשורת בארצות ערב, שהוא רוצה שהמדינה תהיה מדינת כל אזרחיה מבלי שתהיה מדינה לאומית של כלל בני עמנו ושחוק השבות יתבטל עקב כך, באותה נשימה גם שולל את עצם קיומנו כעם, וגם מביע את בטחונו שהמדינה תהיה, בסופו של תהליך, ערבית (שטבעי שבהמשך תסתפח לפלשתין אן לסוריה הגדולה), בעקבות תהליכים דמוגרפיים מקווים על ידו (ובגלל מניעת העליה). אלה התומכים בזהות לאומית ישראלית עוזרים לשאיפותיו של בשארה.

13)    אכן, לרוב המדינות הלאומיות יש חוקים המאפשרים רפטריאציה של אלה שזהותם האתנית חופפת את הזהות הלאומית של המדינה. כך למשל, גרמניה מאפשרת "שיבה הביתה" של השוואבים והסכסונים, האתניים הגרמנים החיים ברומניה מזה מאות שנים, של האתניים הגרמנים החיים על גדות הוולגה ברוסיה, ובעצם של כל אתני גרמני מכל רחבי העולם. (חזרה)

לפרק הקודם זהות יהודית הומניסטית וכד'

לפרק הבא מהו גיור?

3 Responses to למה לא זהות ישראלית?

  1. ירובעם בן נבט says:

    אם היית קצת מתעניין בהיסטוריה של תקופת המקרא היית יודע שבתקופת המלוכה וגם לפני ואחריה התושבים כאן נקראו ישראלים או יהודאים ולא עברים. ובכלל תופתע לדעת שהמונח עברי במקרא הוא שם גנאי לזרים, אנשי שוליים, עבדים, פושעים וגובי דמי חסות. מה לעשות. טעית.

    • admin says:

      עברים במקרא: אברם העברי, עבד עברי, ארץ העברים, נער עברי, מילדת עבריה, ילדי העברים, אלהי העברים, אחיך העברי, עברים אנחנו מבית לחם, וכו, וכו.
      לעומת זאת, אין במקרא יהודאים.
      הנה אתר ממוחשב לחיפוש במקרא, ותוצאות החיפוש לגבי עברי:
      http://www.tora.us.fm/tnk1/find.php?q=%F2%E1%F8%E9

  2. יואב מאור says:

    ירובעם בן נבט, איך הצלחת להגיע לזה שעברים היו בעצם 'פושעים וגובי דמי חסות'?

    עד 1948 כל הכרזות בארץ פנו ל'גדוד העברי' 'צבא עברי' 'פועלים עברים'. גם שם התכוונו ל'זרים' ו'אנשי שוליים'? או שלוחמי הגדוד העברי היו בעצם 'פושעים גובי דמי חסות' והפועלים העברים היו בעצם פועלים 'זרים'?

    אני גר ברחוב ה'גדוד העברי', אני אפנה לעירייה לשנות את שם הרחוב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים