של שמואל גלאור
מוטו:
“כל אמת עוברת דרך שלושה שלבים:
ראשית, שמים אותה ללעג;
שנית, מתנגדים לה נחרצות;
לבסוף, היא מתקבלת כמובנת מאליה.”
שופנהאואר
“במקומות השונים בטריטוריה הלאומית או בניכר, בנסיבות השונות ובתקופות השונות נקראנו והתקראנו יהודים (Judeans), עיברים (Hebrews), בני ישראל (Israelites) ושמות נוספים, וביניהם גם כינוי גנאי. במסגרת זכות עמנו להגדרה עצמית, זכותנו לבחור מתוך השמות השונים בהם נקראנו והתקראנו, את הגדרת הזהות אשר תענה לצרכים הלאומיים, המדיניים והאזרחיים של עמנו, והשמות הנותרים יישארו בגדר כינוים לגיטימיים נוספים, הקושרים אותנו לרבגוניותנו העדתית, התרבותית וההיסטורית; כך עשו כל העמים האחרים אשר עמדו במבחן ההגדרה העצמית, כך גם עלינו לנהוג”
לקריאת הפרק הראשון: משבר זהות
תוכן
- משבר זהות
- מדינה לאומית
- לאום עיברי, מדינה עיברית
- מהי יהדות (Judaism)
- מיהו יהודי?
- מיהו בן דת משה (Mosaic)?
- המדינה האזרחית
- מיהו פלשתיני?
- תשובה לפרופ’ אדוארד סעיד
- נגד הכנעניות
- זהות יהודית הומניסטית וכד’
- למה לא זהות לאומית ישראלית?
- מהו גיור?
- מיהם גוים?
- כפיה דתית
- חילול קודש
- חיים בצוותא
- המסורת העממית של דת משה
- סוף דבר (זמני)
Pingback: דוקטרינת הזהות העברית | הזהות העברית