רק את האנשים הבאים ניתן להגדיר כיהודים:
- אדם אשר השתייך לשבט יהודה, ואשר חי בתקופה בה העם העיברי היה מחולק לשבטים.
- תושב של ארץ יהודה (Judea), בתקופה בה יהודה התקיימה כישות מדינית.
בגולה העיברים התקראו ונקראו גם “יהודים”, כגולים מארץ יהודה, וכינוי זה הפך בעיני עצמם ובעיני הסובבים אותם לשם נרדף לחסרי מולדת, חסרי זהות לאומית, חסרי שאיפות לאומיות, חסרי הנהגה ומוסדות לאומיים, שייכים לקהילות דתיות וכפופים למרוּת דתית רבנית, בקיצור, – גלותיים.
לאחר העלמה של יהודה כישות מדינית, והיות שאיננו רק בני שבט יהודה, ומאחר שכּוֹננּוּ מדינה לאומית, מוסדות לאומיים ותרבות לאומית עיבריים, רק לזהות העיברית יש משמעות ותוקף עכשויים.
ראויה לציון העובדה שבמהלך ההיסטוריה רצופת הרדיפות כלפי העיברים, האנטישמיים סיגלו לעצמם שימוש בכינויי גנאי הגזורים משיבושי המילה יהודי (Judean), כגון: ,Juif ,Jew ,Jude Jidan12). אל לנו, העיברים של היום, להרשות לאחרים, וכמובן, אל נסגל לעצמנו כינוים בזוים אלה; אנו עיברים, Evrei, Hebreux, Hebrews, Hebräer וכד’, כפי שאכן רק כך מכנים את עצמם האתניים העיברים ברוסיה, אוקראינה ובולגריה (Evrei), ברומניה (Evreu), באיטליה (Ebreo), וכד’.
12) בחלק מהשפות, כגון רוסית ורומנית, קיימים עד היום שני מונחים: אחד, – כינוי מכובד (כגון Evrei ,Evreu), שהוא תרגום של המילה “עיברי”, שרק בו משתמשים בני עמנו ואלה שמכבדים אותם, ושני – כינוי ביזוי (כגון Jid ,Jidan ), שהוא בשימוש האנטישמיים, הגזור משיבוש התרגום של המילה “יהודי”. גם בחלק ממערב אירופה היו נהוגים שני כינוים, למשל, בשפה הצרפתית הישנה, שנדדה גם לבריטניה עם הכיבוש הנורמני, היו Ebreu המכובד ולעומתו Gyu (וגם Giu) הבזוי, שהפך באנגלית ל-Jew הלא פחות בזוי, – אך ברוב ארצות מערב אירופה השימוש בכינוי Ebreu פסק עם החרפת האנטישמיות בתקופת מסעות הצלב. באיטליה, קיים רק שם אחד, Ebreo, שהוא בשימוש בני עמנו והאיטלקים כאחד.
לפרק הקודם מהי יהדות (Judaism)
לפרק הבא מיהו בן דת משה (Mosaic)?
