כפייה דתית

 ב’.  רוב האתניים העיברים אינם רואים את עצמם אפילו כשייכים לזרם זה או אחר בדת משה, אלא מגדירים את עצמם כחילונים, וחלק רב מהם אתאיסטים. לא יתכן, שבתחילת המילניום השלישי, מדינתנו תישאר היחידה בעולם שחיה כבימי האינקוויזיציה¹⁴⁾ ושוללת את קיומם של זרמים דתיים (הזרם הרפורמי והזרם הקונסרבטיבי) בדת משה ושל הרוב החילוני. לא יתכן שהמדינה תאפשר לזרם דתי (כמובן, מדובר בזרם האורתודוקסי) לכפות דרכי חיים ופולחן על מי שאינו רוצה להשתייך אליו.

       לא יתכן שפוליטיקאים תאבי שלטון “ימכרו” את זכויות הציבור החילוני למען אמביציות פוליטיות. לא יתכן שבעידן המודרני, ממשלה ופרלמנט ירמסו ברגל גסה את חופש האמונה (ודין חילוניות כדין אמונה) באמצעות חוקי מדינה וינהגו במדיניות של אי הענשה כלפי מעשי ההתנכלות האלימה נגד הלא אורתודוקסים וע”י העלמת עין כלפי ממסדים אורתודוקסיים שעומדים מאחורי מעשים אלה. כי מי שמע, למשל, שבמדינה נאורה של ימינו מכריחים נוצרי-פרוטסטנטי להנשא אצל כוהן דת קתולי, או להקבר לפי טכס קתולי, או לקיים מצוות קתוליות? שמעתם על מדינה נאורה שבה כופים על ציבור חילוני נורמות דתיות, או שבה ציבור השייך לזרם דתי מסוים יוסת לפעול נגד אמונה ודרך חיים של זרם דתי אחר או נגד אורח החיים של החילונים? מי שמע על כוהני דת נוצרים המפגינים נגד החילונים המחללים, כביכול, את יום הראשון הקדוש לנוצרים ¹⁵⁾?

14)       בתקופת האינקוויזיציה, הממסד הקתולי שלל את קיומם של זרמים אחרים בנצרות, והתנכל להם ולמאמיניהם. (חזרה)

15)       בעידן המודרני, הפעם האחרונה בה נאסר “חילול” יום הראשון היתה במאה ה-18, במספר ישובים באמריקה, במסצ’וסטס וסביבתה, ע”י הקנאים הפוריטניים. כידוע, חוקת ארה”ב של היום מפרידה את הדת מהמדינה. (חזרה)

לפרק הקודם מיהם גוים?

לפרק הבא חילול קודש