במה מעמדו של אתני ערבי אזרח המדינה העיברית יהיה שונה, למשל, ממעמדו של אתני עיברי אזרח הרפובליקה הצרפתית (או ממעמדו של אתני הונגרי אזרח רומניה, או ממעמדו של אתני גרמני אזרח צ’כיה, או ממעמדו של אתני יפני אזרח פרו, או ממעמדו של אתני איטלקי אזרח הודו וכד’)? המדינה העיברית צריכה להיות, כמו כל מדינה מתוקנת, מדינת כל האזרחים, המאצילה על כל אזרחיה את לאומיותה וכן זכויות וחובות אזרחיים שווים, ללא אפליה, ללא חלוקה לרוב ול”בני מיעוטים”, ולכן התשובה חד משמעית: מעמדו של אתני ערבי אזרח המדינה העיברית איננו אמור להיות שונה ממעמדו של אתני עיברי אזרח הרפובליקה הצרפתית (או של כל מדינה לאומית אחרת), במאום!!! אתני עיברי אזרח הרפובליקה הצרפתית הוא, מבחינה לאומית, צרפתי, המדינה הצרפתית היא מדינתו והוא חייב להיות נאמן לה, השאיפות הלאומיות הצרפתיות הן שאיפותיו הלאומיות, הדגל הצרפתי הוא דגלו, ההמנון הצרפתי הוא המנונו, הצבא הצרפתי הוא צבאו, התרבות הצרפתית היא תרבותו, ובמסגרת הלאום הצרפתי, הוא יקיים ויטפח, באותה מידה שימצא לנכון, את יחודיותו האתנית העיברית (שם, מנהגים, תרבות אתנית, מסורת וכד’), ויכול לשמור על זיקתו אל קהילות של אתניים עיברים במדינות אחרות ואף על זיקה אל המדינה הלאומית העיברית, כל עוד הדבר אינו מנוגד לאינטרסים של הרפובליקה הצרפתית שהוא אזרחה ולה הוא חייב להיות נאמן. באם האתני העיברי אזרח צרפת רוצה שבנוסף לזהותו האתנית גם זהותו הלאומית תהיה זהות עיברית, הוא יצטרך לקבל את אישור המדינה העיברית, לפי חוקיה, לבוא אליה, לקבל את אזרחות המדינה העיברית ובכך גם את הזהות הלאומית העיברית. במקרה הפרטי של הרפובליקה הצרפתית והמדינה העיברית, חוקיהן מאפשרות גם אזרחות כפולה, היות ואין ביניהן מצב של סכסוך (במקרה של סכסוך, האפשרות של אזרחות כפולה מתבטלת, והאדם המסוים יישא רק אזרחות אחת אשר תקבע את לאומיותו, עם כל מה שמשתמע ממנה). מעמדו של אתני ערבי אזרח המדינה העיברית צריך להיות דומה למעמדו של אתני עיברי אזרח מדינה אחרת, כפי שהובהר בדוגמה של הרפובליקה הצרפתית, בתחילת הפרק. כמו כל אזרח של המדינה העיברית, ללא הבדל אתניה, עדה, אמונה, וכד’, גם אתני ערבי אזרח המדינה העיברית הוא, מבחינה לאומית, עיברי, המדינה העיברית היא מדינתו והוא חייב להיות נאמן לה, השאיפות הלאומיות העיבריות הן שאיפותיו הלאומיות, הדגל העיברי הוא דגלו, ההמנון העיברי הוא המנונו, הצבא העיברי הוא צבאו, התרבות העיברית היא תרבותו, ובמסגרת הלאום העיברי, הוא יקיים ויטפח, באותה מידה שימצא לנכון, את יחודיותו האתנית הערבית (שם, מנהגים, תרבות אתנית, מסורת וכד’), ויוכל לשמור על זיקתו אל קהילות של אתניים ערבים במדינות אחרות ואף על זיקה אל מדינות לאומיות ערביות, כל עוד הדבר אינו מנוגד לאינטרסים של המדינה העיברית שהוא אזרחה ולה הוא חייב להיות נאמן. באם האתני הערבי אזרח המדינה העיברית רוצה שבנוסף לזהותו האתנית גם זהותו הלאומית תהיה הזהות הערבית של אחת מהמדינות הערביות בכלל או של אחת מהישויות המדיניות הערביות הפלשתיניות בפרט, הוא יצטרך לקבל את אישור היישות המדינית הערבית המסוימת לעבור אליה, לקבל את נתינותה, בהתאם, ובכך גם את הזהות הלאומית הערבית בה הוא חפץ. אזרח המדינה העיברית הוא בעל זהות לאומית עיברית, הוא עיברי, וחלה עליו חובת הנאמנות למדינה העיברית וחובת ההזדהות עם הלאומיות העיברית. אזרח המדינה העיברית אשר מצהיר שהוא פלשתיני מפר את חובותיו הבסיסיות כלפי המדינה העיברית, ובעצם דורש שתישלל ממנו אזרחות המדינה העיברית, מקור הלאומיות העיברית.
מיהו ערבי פלשתיני? כל אדם בעל נתינות של ישות מדינית ערבית פלשתינית, “ממלכת הירדן”, “עזה” או “הרשות הערבית הפלשתינית הזמנית ביהודה ושומרון”, ללא הבדל אתניה, עדה, דת וכד’, הוא בעל זהות לאומית ערבית פלשתינית של אחת מתוך היישויות המדיניות הנ”ל, ולפי הענין, למשל, באם הוא אזרח של עזה, הוא עזתי, חלה עליו חובת הנאמנות לעזה וחובת ההזדהות עם הלאומיות העזתית, השאיפות הלאומיות העזתיות תהיהנה שאיפותיו הלאומיות, הדגל העזתי יהיה דגלו, ההמנון העזתי יהיה המנונו, התרבות העזתית תהיה תרבותו. כנ”ל לגבי כל מדינה ערבית פלשתינית אחרת.
לפרק הקודם מהי פלשתינה?
לפרק הבא תשובה לפרופ’ אדוארד סעיד
